יסודות הקשר האנושי – תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי
הצורך בקשר אינו רק רגשי, הוא הישרדותי. גלו כיצד מערכות היחסים המוקדמות שלנו מעצבות את הדרך בה אנו אוהבים היום.
תיאוריית ההתקשרות, שפותחה על ידי ג'ון בולבי, שינתה את פני הפסיכולוגיה המודרנית. היא מסבירה מדוע אנו זקוקים כל כך לקשר, וכיצד דפוסי הקשר שנוצרו בילדותנו ממשיכים ללוות אותנו בבגרותנו.
הצורך הביולוגי בקשר
בולבי הניח כי הצורך של התינוק בקרבה למטפל אינו נובע רק מצרכים פיזיולוגיים כמו רעב, אלא הוא צורך הישרדותי-אבולוציוני מולד. התינוק מצויד במערכת התנהגויות (כגון בכי וחיוך) שמטרתן להבטיח קרבה לדמות מגינה שתעזור לו לשרוד בעולם.
מושגי מפתח
בסיס בטוח (Secure Base)
הידיעה שיש דמות זמינה שאליה ניתן לחזור בעת מצוקה, מאפשרת לילד לחקור את העולם בביטחון ולגלות את יכולותיו.
מודל עבודה פנימי
הילד בונה "מפה מנטלית" הבוחנת האם הוא ראוי לאהבה והאם העולם הוא מקום בטוח. מפה זו מכתיבה את מערכות היחסים העתידיות שלו.
ארבעת סגנונות ההתקשרות
על בסיס מחקריה של מרי איינסוורת', זוהו ארבעה סגנונות עיקריים שמתפתחים בהתאם לסוג הטיפול שהילד קיבל:
1. בטוח (Secure)
הילד מתנחם בקלות כשההורה חוזר. נובע מטיפול רגיש, זמין ועקבי. בבגרות: יכולת ליצור קשרים אינטימיים ובריאים.
2. נמנע (Avoidant)
הילד נראה אדיש לקרבה, אך פיזיולוגית הוא במצוקה. נובע מהורה שדוחה רגשות. בבגרות: קושי באינטימיות וצורך עצום בעצמאות.
3. חרד/אמביוולנטי (Ambivalent)
מתקשה להיפרד ולא נרגע בחזרת ההורה. נובע מטיפול לא עקבי. בבגרות: חרדת נטישה גבוהה וצורך תמידי באישור.
4. לא מאורגן (Disorganized)
התנהגות מבולבלת. אופייני למצבי טראומה שבהם המטפל הוא מקור לפחד. בבגרות: קושי בוויסות רגשי ובתפיסת המציאות הזוגית.
ההשלכות בבגרות
ההשלכות של סגנונות אלו בבגרות הן קריטיות: הן קובעות כיצד ננהל זוגיות, כיצד נרגיע את עצמנו במצבי לחץ (ויסות רגשי) וכיצד נתפקד כהורים לילדינו.
החדשות הטובות הן שניתן לשנות את סגנון ההתקשרות שלנו (Earned Security) דרך מודעות, טיפול ובחירה במערכות יחסים בטוחות.